התאמות בבחינה הפסיכומטרית: למי, אילו ואיך מבקשים

מי יכול לבקש התאמות בפסיכומטרי

מאל״ו מאפשר להגיש בקשה לבחינה בתנאים מותאמים בגלל אחת או יותר מחמש סיבות:

• לקות למידה: בעיקר דיסלקסיה (קריאה), דיסגרפיה (כתיבה) ודיסקלקוליה (חשבון).
• הפרעת קשב ופעלתנות יתר ⁦(ADHD)⁩, גם בלי פעלתנות יתר.
• הפרעה על הרצף האוטיסטי ⁦(ASD)⁩.
• מגבלה גופנית או רפואית: מחלה כרונית, לקות ראייה או שמיעה, מגבלת תנועה, פציעה זמנית, היריון ועוד.
• מגבלה נפשית שמלווה אתכם לאורך זמן ומאובחנת בידי פסיכיאטר.

אבחנה לבדה לא מספיקה. מאל״ו בודק אם הקושי באמת פוגע ביכולת להיבחן, ואיזו התאמה מפצה עליו בלי לשנות את מה שהבחינה מודדת. הסיבה: הציון בפסיכומטרי יחסי לשאר הנבחנים, והבחינה בודקת גם את יעילות החשיבה. לכן התאמה לא מדויקת עלולה להיטיב או להרע עם הנבחן ביחס לאחרים.

אילו התאמות אפשר לקבל ואילו לא

אלה דוגמאות להתאמות שמאל״ו מפרט. ההתאמות נקבעות לכל נבחן בנפרד, לפי המסמכים:

• בחינה פסיכומטרית ממוחשבת (מפע״ם), שכוללת תוספת זמן. מדצמבר ⁦2⁠0⁠2⁠6⁩ גם היא כוללת רק חשיבה מילולית וחשיבה כמותית.
• הפסקות במהלך הבחינה.
• כיתה עם מעט נבחנים.
• חוברת בחינה מוגדלת ⁦(⁠A⁠3⁠)⁩ או גיליון תשובות מוגדל.
• השמעה של חלק מהבחינה או של כולה.
• מחשבון לארבע פעולות חשבון.
• תוספת זמן בחלק מהבחינה או בכולה.
• הקלדת מטלת הכתיבה.
• תנאים פיזיים, כמו שולחן במקום כיסא סטודנט או עזרים לישיבה ממושכת.
• אישור להגיע עם מלווה שיחכה מחוץ לחדר.

וזה מה שאי אפשר לקבל: מילון, פטור מחלק כלשהו של הבחינה, הסברים לשאלות, או סימון תשובות בחוברת במקום בגיליון.

תוספת זמן: למי היא ניתנת

מאל״ו מסביר שתוספת זמן ניתנת רק כשהאיטיות נובעת מלקות למידה ראשונית (למשל בקריאה) או מבעיה פיזית. היא לא ניתנת בגלל איטיות כללית בחשיבה או בעיבוד מידע, כי את זה הבחינה אמורה למדוד. בהפרעת קשב בלבד, בדרך כלל לא מאשרים תוספת זמן. במקום זה ניתנות בדרך כלל הפסקות בין הפרקים, מחשבון או גיליון תשובות מוגדל, ולפעמים גם תוספת זמן במטלת הכתיבה.

לקות למידה: אילו מסמכים צריך

מאל״ו צריך לראות שני דברים: שהקושי קיים היום, ושהוא התחיל בגיל צעיר. לכן מגישים שני סוגי מסמכים.

אבחון עדכני ושאלון למאבחן

• דוח אבחון תפקודי למידה, דידקטי או פסיכודידקטי, שערך איש מקצוע המוסמך לאבחן מבוגרים (למשל מאבחן דידקטי). אבחונים פרטיים מתקבלים, ואין חובה לעשות את האבחון במת״ל.
• האבחון נחשב עדכני אם נערך אחרי גיל ⁦1⁠8⁩, או אחרי גיל ⁦1⁠6⁩ ולפני פחות מחמש שנים.
• לדוח מצרפים את ״השאלון למאבחן״ של מאל״ו. כדאי לתת אותו למאבחן לפני האבחון. אם כל הנתונים כבר מופיעים בדוח, אין צורך למלא אותו. גם לאבחון מת״ל עדכני לא צריך לצרף שאלון.
• האבחון צריך לבדוק את התפקוד בשפת האם. מי שייבחן בשפה אחרת צריך שהאבחון יכלול גם את התפקוד בשפת הבחינה.
• בבקשה בגלל לקות כתיבה בלבד מצרפים הערכה מלאה של הכתיבה, שנעשתה אחרי גיל ⁦1⁠2⁩ ולפני פחות מחמש שנים, בידי מאבחן דידקטי או מרפא בעיסוק. הערכה מאחרי גיל ⁦1⁠8⁩ תקפה גם אם עברו יותר שנים.

מסמכי רקע מגיל צעיר

כל מסמך שמתאר את התפקוד שלכם בכיתות א׳–ו׳ עוזר: תעודות מבית הספר היסודי, אבחונים קודמים, סיכומי ריפוי בעיסוק או טיפול שפה, מכתבים או חוות דעת של מורים, תיעוד של הוראה מתקנת, וגם תעודות מחטיבת הביניים ומהתיכון. אין חובה להביא את כולם.

אין לכם מסמכים מהיסודי? מאל״ו מציע לבקש תעודות מהארכיון של בית הספר, או לאתר מורים שלימדו אתכם ולבקש מהם למלא ״שאלון למורה״. במקרים חריגים אפשר לצרף מכתב אישי שמסביר למה אין מסמכים. בלי רקע מגיל צעיר, ייתכן שלא ניתן יהיה לקבוע זכאות.

הפרעת קשב ⁦(ADHD)⁩: אילו מסמכים צריך

כדי לקבל התאמות בגלל הפרעת קשב, מאל״ו צריך לראות שהקשיים הופיעו כבר לפני גיל ⁦1⁠2⁩, שהם נמשכים לאורך השנים, ושהם פוגעים באופן משמעותי בכמה תחומי חיים. קשיי ריכוז שנובעים מלחץ, מעייפות או מעומס לא נחשבים.

• הערכה עדכנית ומפורטת של איש מקצוע המוסמך לאבחן ⁦ADHD⁩ במבוגרים לפי הנחיות משרד הבריאות. בדרך כלל זה פסיכיאטר, נוירולוג או רופא ילדים מוסמך בתחום. אבחון של רופא משפחה, של מאבחן דידקטי או של פסיכולוג שלא הוכשר לכך לא מתקבל.
• ההערכה נחשבת עדכנית אם נערכה בשלוש השנים האחרונות, או אחרי גיל ⁦2⁠5⁩.
• מבחנים ממוחשבים כמו ⁦MOXO, TOVA⁩ או ⁦BRC⁩ יכולים להוסיף מידע, אבל לא מחליפים הערכה קלינית מלאה.
• אבחון דידקטי או פסיכודידקטי לא נחשב הערכה של הפרעת קשב.
• מסמכי רקע מגיל צעיר שמראים סימנים לקושי עוד בילדות, כמו מוסחות, קושי בהתמדה או עבודה איטית. אבחנה רשמית מהילדות לא חובה, ואבחון שנעשה בגיל מבוגר מתקבל.

אם יש לכם גם לקות למידה וגם הפרעת קשב, כל אחת נבדקת לפי מסמכים וקריטריונים משלה, ולכן צריך לצרף את המסמכים של שתיהן.

מגבלה גופנית או רפואית

• חוות דעת עדכנית של רופא מומחה בתחום המגבלה, שנכתבה בתוך שנה ממועד הבחינה, על גבי השאלון המתאים של מאל״ו. למשל אורתופד למגבלה אורתופדית, או מומחה בתחום המחלה (כמו אנדוקרינולוג או גסטרואנטרולוג) למחלה כרונית. חוות דעת של רופא משפחה, רופא ילדים או רופא כללי לא מספיקה.
• ללקות ראייה ממלאים שאלון לרופא עיניים, ומי שיש לו תעודת עיוור יכול לשלוח רק אותה. ללקות שמיעה ממלאים שאלון לרופא אף־אוזן־גרון.
• בהיריון מספיק אישור מרופא נשים שמציין את שבוע ההיריון בזמן ההגשה ובזמן הבחינה. בגובה חריג או במשקל שמקשה על ישיבה בכיסא סטודנט, מספיק מסמך קצר מרופא המשפחה.
• במגבלה שאובחנה לפני יותר משנה מצרפים גם מסמך שמעיד שהיא הייתה קיימת בעבר. אין צורך בתיק רפואי מלא.
• אם הרופא לא מוכן למלא את השאלון, אפשר להגיש מכתב חתום שעונה על כל השאלות שבו, עם מספר הטלפון שלו ושעות הקבלה.

גם כאן, המלצה של רופא היא מידע חשוב, אבל ההחלטה מתקבלת במאל״ו ויכולה להיות שונה ממנה. אם הרופא ממליץ על התאמה מסוימת, בקשו ממנו לנמק אותה ולבסס אותה על בדיקות.

מגבלה נפשית והרצף האוטיסטי

מגבלה נפשית

מגישים חוות דעת פסיכיאטרית עדכנית ומפורטת על גבי השאלון הייעודי, מהשנה שלפני מועד הבחינה. אפשר לצרף אליה חוות דעת של מטפלים אחרים, כמו פסיכולוג או עובד סוציאלי, שמלווים אתכם לאורך זמן. במקרים חריגים חוות דעת כזו יכולה לבוא במקום חוות הדעת הפסיכיאטרית. סיכום ביקור שלא עונה על כל שאלות השאלון לא מספיק, ומסמכי ביטוח לאומי לא מחליפים חוות דעת. מאל״ו גם מציין שאין טעם לקבוע תור לפסיכיאטר רק בשביל הבקשה, כי צריך איש מקצוע שמכיר אתכם לאורך זמן. ההתאמות האפשריות כוללות, בין השאר, בחינה ממוחשבת עם תוספת זמן, הפסקות וכיתה עם מעט נבחנים.

הפרעה על הרצף האוטיסטי ⁦(ASD)⁩

צריך אבחון של ⁦ASD⁩ מכל גיל, שנעשה בידי איש מקצוע מוסמך לפי הנחיות משרד הבריאות. האבחנה לבדה לא מקנה זכאות, ולכן צריך גם תיעוד עדכני של התפקוד בתחומים שרלוונטיים לבחינה: שפה, קריאה, כתיבה, חשבון, קשב ומהירות עיבוד. אפשר להגיש אותו בשאלון שממלא מורה או איש טיפול שמכיר אתכם היטב, או באבחון עדכני של תפקודי למידה. כדאי לצרף גם רקע התפתחותי ולימודי. בהתאם למסמכים, אפשר לקבל למשל הפסקות, הארכת זמן במטלת הכתיבה, חדר נפרד או בחינת מפע״ם.

איך מגישים בקשה להתאמות, שלב אחר שלב

מאל״ו בודק בקשות רק של מי שכבר נרשם לבחינה, כי הבדיקה ארוכה ויקרה, והיא ניתנת בחינם לנרשמים. הסדר הוא:

1. הירשמו לבחינה בהרשמה רגילה. מי שנרשם בהרשמה מאוחרת לא יכול להיבחן בתנאים מותאמים.
2. היכנסו לאזור האישי, בחרו את הבחינה תחת ״רשימת הבחינות שלי״ ופתחו את הלשונית ״בחינה בתנאים מותאמים״.
3. בחרו את סיבת הבקשה. אפשר לבחור יותר מסיבה אחת.
4. מלאו את ״השאלון למבקש״. זה המקום שלכם לתאר את הקשיים במילים שלכם. מאל״ו לא מקיים פגישות אישיות, ולכן כדאי לענות בפירוט. אפשר להוסיף גם מכתב אישי.
5. העלו את המסמכים כקובצי ⁦PDF⁩ בגודלם המקורי, מלאים, קריאים ועם פרטים מזהים. אפשר להעלות עד ⁦2⁠0⁩ קבצים. סרקו כל אבחון כקובץ אחד, ואת תעודות בית הספר כקובץ אחד בסדר כרונולוגי.
6. אשרו והגישו. כשהבקשה נקלטת מגיעה הודעת ⁦SMS⁩. אם לא קיבלתם הודעה, חזרו לאזור האישי ובדקו שסיימתם את כל השלבים.

• מסמכים מתקבלים רק דרך האזור האישי. לא בדואר, לא במייל ולא במסירה ביד.
• מתקבלים מסמכים בעברית, באנגלית ובערבית. מסמך בשפה אחרת צריך תרגום נוטריוני או תצהיר מתרגם, יחד עם המקור.
• מסמכים ששלחתם בעבר שמורים אצל מאל״ו. אין לשלוח אותם שוב.
• שמרו לעצמכם עותק של כל מה ששלחתם. מאל״ו לא מחזיר מסמכים.
• את מצב הטיפול בבקשה אפשר לראות באזור האישי.

עד מתי מגישים: מועדים אחרונים לבקשת התאמות

התאריך האחרון להגשת בקשה, מסמכים נוספים וערעורים זהה לתאריך סיום ההרשמה למועד. אחרי התאריך הזה אי אפשר להוסיף או לתקן מסמכים, ואי אפשר לערער.

למה כל כך מוקדם? הבדיקה יכולה להימשך עד ⁦2⁠5⁩ ימי עבודה, ומאל״ו עשוי לבקש נתונים נוספים. מי שמגיש בחודש האחרון לפני הסגירה כנראה לא יספיק להשלים מסמכים או לערער. מאל״ו ממליץ להגיש לפחות חודשיים לפני סיום ההרשמה, ובשאלות הנפוצות שלו הוא מציע אפילו כשלושה חודשים לפני הבחינה. ואם צריך אבחון חדש, הוסיפו לזה את הזמן שלוקח לקבוע אותו ולקבל דוח.

ערעור והוספת מסמכים

• הדיון הראשון בבקשה בחינם, והוא כלול בדמי הבחינה. על פי רוב דנים בה לפחות שני אנשי מקצוע.
• כל הוספה של מסמך אחרי ההגשה, גם לפני שקיבלתם תשובה, וכל ערעור, פותחים את התיק כולו לדיון מחדש. זה עולה ⁦2⁠6⁠5⁩ ₪.
• מגישים באזור האישי, באותה לשונית, ומומלץ לצרף מכתב שמנמק את הערעור. בלי תשלום הבקשה לא תטופל.
• המסמכים או הערעור צריכים להגיע עד תאריך סיום ההרשמה. התשובה ניתנת בתוך ⁦2⁠5⁩ ימי עבודה.

מאל״ו כותב בגלוי שלערעור בלי מידע חדש יש סיכוי נמוך. כדאי לערער בעיקר כשיש לכם מסמך שלא הגשתם ושמוסיף מידע ממשי, כמו אבחון עדכני או תעודות מהיסודי. ועדיף מראש להגיש תיק מלא, כדי לא להגיע לשלב הזה.

מתי ואיפה נבחנים בתנאים מותאמים

• הבחינות בתנאים מותאמים נערכות בתקופה שמתחילה כשבוע לפני הבחינה הרגילה ונמשכת עד כשלושה שבועות אחריה.
• השיבוץ נקבע רק אחרי שכל הבקשות של אותו מועד נבדקו, ולכן הזימון עשוי להגיע עד כחמישה שבועות אחרי סיום ההרשמה. מאל״ו כותב שכל מי שאושרו לו התאמות יקבל מייל אישי עד שבועיים לפני הבחינה שלו, והפרטים יופיעו גם באזור האישי.
• בחינה בתנאים מותאמים נערכת רק בארץ, לא בחו״ל.
• מי שנבחן בתנאים מותאמים בשפה שאינה עברית לא ניגש ליע״ל באותו מועד. במקום זה הוא זכאי לבחינת יעלנט אחת בתנאים מותאמים בלי תשלום.

האם האוניברסיטה תדע שנבחנתם בתנאים מותאמים

מאל״ו לא מדווח על כך ביוזמתו. מוסד שקיבל את הציון שלכם רשאי לשאול אם הבחינה נערכה בתנאים רגילים או מותאמים, וכשאתם מגישים בקשה אתם מסכימים שהמידע הזה יימסר. אם מוסד שואל, הוא מקבל רק את העובדה שהתנאים הותאמו, בלי פירוט של סוג הלקות או המגבלה. עוד על הציון ועל הסולם במדריך לציון הפסיכומטרי.

בחינה נוספת בתנאים מותאמים, ואמירנט

• אישור קודם לא מתחדש לבד. לפי החוק מאל״ו לא יכול לשבץ אתכם לתנאים מותאמים בלי בקשה מפורשת. בכל הרשמה חדשה צריך לבקש שוב, עד תאריך סיום ההרשמה.
• בהרשמה חוזרת אפשר לבקש שהבקשה תיבדק לפי המסמכים השמורים, או להוסיף מסמכים חדשים.
• במגבלה גופנית או נפשית, חוות הדעת חייבת להיות מהשנה האחרונה לפני הבחינה החדשה. אם היא ישנה יותר, צריך חוות דעת חדשה.
• העברתם מועד אחרי שאושרו לכם התאמות? אין צורך לפנות. מאל״ו בודק מחדש לפי המסמכים הקיימים ושולח תשובה בתוך ⁦2⁠5⁩ ימי עבודה. אי אפשר לעבור לבחינה בהרשמה מאוחרת.
• אמירנט דורשת בקשה נפרדת. התאמות בפסיכומטרי לא עוברות אליה אוטומטית. למי שמגיש בקשה לראשונה, מאל״ו ממליץ להגיש קודם את הבקשה לפסיכומטרי, ורק אחרי שהטיפול בה הסתיים להגיש בקשה לאמירנט. עוד על הבחינה במדריך לאמירנט.

טיפים לבקשה טובה

אלה המלצות מעשיות, לא כללים רשמיים:

1. התחילו מהמסמכים מהיסודי. הם החלק שלוקח הכי הרבה זמן להשיג, ובלעדיהם בקשה בגלל לקות למידה או קשב עלולה להיתקע.
2. קבעו אבחון שעומד בדרישות של מאל״ו, ולא רק בדרישות של הבגרות. בדקו את הגיל ואת תאריך האבחון לפי הכללים למעלה, ותנו למאבחן את השאלון של מאל״ו לפני הפגישה.
3. הגישו תיק שלם בפעם הראשונה. הדיון הראשון חינמי, וכל השלמה אחריו עולה ⁦2⁠6⁠5⁩ ₪ ודורשת עוד עד ⁦2⁠5⁩ ימי עבודה.
4. כתבו בשאלון למבקש דוגמאות קונקרטיות: מה קורה לכם בבחינות, כמה זמן לוקח לכם לקרוא עמוד, מה עזר בעבר. זה הקול שלכם בתיק.
5. אל תסמכו על ההמלצה בדוח. המלצה של מאבחן או של רופא היא מידע ולא התחייבות. מאל״ו קובע את ההתאמות לפי מאפייני הבחינה.
6. היו מוכנים לשתי האפשרויות. התכוננו כאילו תיבחנו בתנאים רגילים, ותרגלו גם עם טיימר בזמנים הרגילים. אם תקבלו התאמה, היא תהיה תוספת ולא בסיס.
7. שימו ביומן שלוש תזכורות: חודשיים לפני סיום ההרשמה (להגשה), שבועיים אחרי ההגשה (לבדוק סטטוס) ותאריך הסגירה עצמו.