מילים לפסיכומטרי › עברית › ה׳
מילים בעברית לפסיכומטרי באות ה׳
297 מילים מאוצר המילים של הפסיכומטרי שמתחילות באות ה׳, עם הפירוש של כל אחת. באפליקציה מתרגלים אותן בכרטיסיות ובמבחנים קצרים, וחוזרים על מה ששוכחים.
- הֶאֱבִיס
- האכיל בכמות מופרזת, פיטם
- הֶאֱבִיס
- הגיש מזון לבהמות
- הֶאֱבִיק
- העביר אבקה מפרח לפרח והפרה אותו
- הֶאְדִּיר
- פאר, רומם, הגדיל את חשיבותו
- הֵאִיץ
- הגביר את הקצב; דחק במישהו למהר (ב-)
- הֶאֱמִיר
- מחירו גדל, נעשה יקר יותר
- הֶאֱנִישׁ
- תיאר חפץ, חיה או רעיון כאילו היו בן אדם
- הֶאֱפִיל
- התבלט יותר ממנו והעמיד אותו בצל (על)
- הֶאֱפִיל
- כיבה או הסתיר את האור
- הֶאֱצִיל
- נתן לכפוף לו חלק מכוחו; הקרין מאופיו על אחרים
- הִבְהוּב
- הדלקה וכיבוי חוזרים של אור, ריצוד
- הָבִיל
- לח וחם, רווי אדים
- הִבְכִּיר
- (על פרי) היה מוכן לקטיף מוקדם מהרגיל
- הִבְלִיג
- שלט ברגשותיו ולא הגיב
- הִבְלִיחַ
- הופיע לרגע ונעלם, האיר ברעד
- הִבְלִיעַ
- שילב בדבריו משהו כבדרך אגב, בלי להבליט
- הִבְלִיעַ
- החביא משהו בין דברים אחרים כך שלא יורגש
- הִבְקִיעַ
- פרץ, בקע דרך; גם: הכניס שער
- הִבְרִיחַ
- הגניב סחורות או בני אדם מעבר לגבול; גם: גרם לו לנוס
- הִבְרִיחַ
- סגר דלת או שער במוט נעילה
- הָגָה
- חשב, יצר, המציא (הגה רעיון)
- הֲגוּת
- מחשבה, עיון פילוסופי, רעיונות של הוגה
- הֲגִיג
- רעיון או מחשבה שעולים בלב
- הִגִּיהַּ
- עבר על כתוב וניקה אותו מטעויות
- הֲגִינוּת
- יושר, צדק, התנהגות ראויה
- הֵגִיף
- סגר היטב תריס, דלת או חלון
- הִגִּיר
- גרם לנוזל לזרום החוצה, יצק
- הִגְלָה
- הרחיק אדם בכוח מארצו אל ארץ אחרת
- הִגְלִיד
- (על פצע) נסגר והתכסה עור חדש
- הֲגַם
- אף על פי, למרות (הגם ש...)
- הֶגְמוֹנְיָה
- מעמד של הכוח החזק והמוביל, שהכול נשמעים לו
- הִגֵּר
- עזב את מדינתו ועבר לגור דרך קבע במדינה אחרת
- הִדְבִּיר
- ניצח והביס; חיסל חרקים ומכרסמים בבית או בשדה
- הֲדוֹם
- מעמד קטן שעליו משעינים את כפות הרגליים בישיבה
- הֶדוֹנִיזְם
- השקפה שלפיה ההנאה היא המטרה העיקרית בחיים
- הָדוּק
- צמוד, חזק, קרוב
- הַדְחָקָה
- דחיקת רגש או זיכרון אל הלא-מודע
- הֶדְיוֹט
- מי שאינו מומחה ואינו מבין בנושא
- הִדִּיחַ
- דחף למעשה רע; פיטר מתפקיד בכיר (ראש עיר, שופט)
- הִדִּיר
- הרחיק ולא אפשר להשתתף או ליהנות
- הִדְלִיף
- העביר מידע סודי החוצה בלי רשות
- הֶדֶק
- החלק בכלי ירייה שלחיצה עליו יורה
- הַדְרָן
- שיר או קטע שהאמן מוסיף כשהקהל מוחא כפיים בסוף
- הֵהִין
- אזר אומץ לעשות דבר
- הוֹגִיעַ
- גזל את כוחותיו, הטריח מאוד
- הוֹדָאָה
- הכרה באשמה או בטעות
- הֲוָיָה
- קיום, עצם העובדה שדבר ישנו
- הוֹכִיחַ
- ביסס טענה בעובדות, שכנע שהיא אמת
- הוֹכִיחַ
- נזף בו על התנהגותו, העיר לו בחומרה
- הוֹלֵל
- מי שמבלה בלי רסן ורודף אחרי הנאות
- הוֹלֵם
- מתאים, ראוי; גם: מכה, דופק
- הוֹמֶה
- רועש, מלא אנשים ותנועה
- הוֹנָה
- שיקר לאחר כדי להרוויח על חשבונו
- הוּעַם
- איבד את הברק והזוהר שלו, דהה
- הוֹקִיעַ
- חשף ברבים מעשה פסול ויצא נגדו בחריפות
- הוֹקִיעַ
- הוציא להורג לעיני כול, בעיקר בתלייה
- הִזְדַּכְּכוּת
- תהליך שבו נוזל או חומר נפטר מעכירות
- הִזְדַּכְּכוּת
- ניקוי פנימי של הנפש מאשמה וממועקה
- הִזְדַּקֵּק
- נזקק, היה זקוק ל-
- הִזָּה
- פיזר טיפות של נוזל, ריסס
- הַזּוּלַת
- האחר, אדם אחר
- הֲזָחָה
- כניסת השורה הראשונה פנימה בפתיחת קטע כתוב
- הֵזִיחַ
- דחק דבר הצידה, שינה את מקומו
- הִזְלִיף
- פיזר טיפות קטנות של מים, בושם וכדומה
- הֵזֵם
- הראה שטענה או עדות של מישהו שקרית
- הֶחֱטִיא
- הביא אדם אחר לעבור עבירה
- הֵחִיל
- קבע שכלל או דין יחייבו גם במקרה מסוים (על)
- הֵחִישׁ
- גרם שיקרה מהר יותר, הקדים
- הֶחְמִיץ
- פספס, הניח להזדמנות לחלוף
- הֶחְפִּיץ
- ראה באדם כלי או דבר דומם, בלי רגשות ורצונות
- הֶחֱרִישׁ
- לא אמר דבר, נשאר בלי קול
- הֶחֱרִישׁ
- הביא לשקט, סתם את פיו של אחר
- הֶחֱשָׁה
- שתק, לא אמר דבר; עמד מהצד בלי לפעול
- הֵטִיחַ
- זרק בחוזקה; אמר בפנים בבוטות (הטיח האשמות)
- הִטְלִיא
- תפר פיסת בד על חור בבגד
- הִטְמִין
- הסתיר, קבר באדמה
- הִטְמִיעַ
- הכניס דבר לתוך אחר עד שנעשה חלק ממנו
- הִטְמִיעַ
- הנהיג שיטה או תוכנה חדשה במקום עבודה
- הִידַּלְדֵּל
- הלך ופחת, התמעט
- הִידַּמּוּת
- התקרבות בצורה או בתכונות; שינוי צליל בהשפעת הצליל הסמוך לו
- הִידֵּס
- פסע בצעדים קטנים ומתנדנדים, כמו ברווז
- הֵיטִיב
- שיפר, עשה טוב, הועיל
- הִילֵּךְ
- טייל בנחת, הסתובב בלי יעד ברור
- הִיפּוֹתֶטִי
- מבוסס על השערה ולא על עובדות מוכחות
- הִכְחִיד
- השמיד כליל, חיסל עד תום
- הִכְלִים
- גרם לו בושה, השפיל אותו בפני אחרים
- הִכְמִין
- שם דבר היכן שלא יגלו אותו, טמן
- הִכְפִּיף
- העמיד תחת סמכותו או פיקודו של אחר (ל-)
- הִכְפִּישׁ
- השמיץ, פגע בשמו הטוב של מישהו
- הִכְרִיעַ
- החליט סופית בין אפשרויות; גם: גבר על
- הִכְתִּיר
- המליך בטקס; הכריז עליו כבעל תואר מכובד
- הִלְאִים
- הפך רכוש פרטי לרכוש המדינה
- הַלָּה
- האיש שהוזכר זה עתה
- הֲלוֹם
- לכאן, הנה
- הֵלִיט
- עטף והעלים מן העין (למשל את פניו)
- הֲלִימָה
- התאמה
- הִלִּין
- מחה והשמיע טענות נגד (על)
- הַלָּלוּ
- אלה
- הָלַם
- חבט בכוח שוב ושוב; גם על לב שפועם חזק
- הֲלָמוּת
- קול מכות חזקות וחוזרות (לב, תופים, פטיש)
- הֲלָנַת שָׂכָר
- דחייה אסורה של התשלום המגיע לעובד על עבודתו
- הִלְעִיז
- הפיץ דיבה, הוציא שם רע (על)
- הִלְעִיט
- דחס אוכל רב לפיו של אחר, מעבר לצורך
- הֲלָצָה
- אמירה שנונה שנועדה להצחיק
- הִלְשִׁין
- מסר מידע מפליל על מישהו לרשויות
- הֵמִיט
- הביא (דבר רע) על, גרם (המיט אסון, המיט חרפה)
- הֵמִיר
- נתן דבר וקיבל אחר במקומו
- הַמְלָטָה
- לידה אצל בעלי חיים
- הִמְצִיא
- העביר לידי הגורם שביקש, סיפק (אישור, תעודה)
- הִמְשִׁיל
- השווה בדרך משל, דימה
- הַמְתָּקָה
- הקלה, ריכוך (המתקת העונש)
- הִנְגִּיד
- העמיד כניגוד, השווה כדבר הפוך
- הֵנִיא
- שכנע מישהו לוותר על תוכניתו (מ-)
- הֵנִיב
- הפיק, נתן פרי, הצמיח תוצאות
- הֵנִיס
- הבריח, גרם לברוח
- הִנְפִּיק
- הציע לציבור לקנות מניות או ניירות ערך חדשים; הדפיס מטבע
- הִנְפִּיק
- הכין ונתן מסמך רשמי למבקש (דרכון, רישיון)
- הֵנֵץ
- התחיל לפרוח, נראו עליו פקעים ראשונים של פרחים
- הַס
- קריאה שפירושה: שתקו! דממה!
- הֵסֵב
- ישב ליד השולחן לסעודה
- הֲסָבָה
- שינוי ייעוד או מקצוע, הכשרה מחדש
- הִסָּה
- דרש מאחרים לשתוק, גרם לדממה
- הֵסִיט
- הזיז הצידה, הטה
- הִסְכִּין
- נעשה רגיל למשהו, השלים איתו
- הִסְכִּית
- שמע בתשומת לב רבה ובדממה
- הִסְלִים
- נעשה חמור וקשה יותר, או עשה אותו כזה (סכסוך, מצב)
- הִסְמִיךְ
- גרם לנוזל להיות עבה וצפוף יותר
- הִסְמִיךְ
- העניק לו רשות רשמית לפעול או לעסוק במקצוע
- הִסְמִיךְ
- הציב דבר צמוד לדבר אחר, בלי רווח ביניהם
- הִסְתּוֹדֵד
- שוחח בקול נמוך ובחשאי, הרחק מאוזני אחרים
- הִסְתּוֹפֵף
- בילה זמן רב בקרבת מישהו או בתוך מקום
- הִסְתַּיֵּג
- הביע ספק או אי הסכמה חלקית (מ-)
- הִסְתַּיְּגוּת
- הבעת ספק או אי-הסכמה חלקית
- הֶסְתֵּר
- הסתרה, העלמה (הסתר פנים); גם: מחסה, מחבוא
- הֵעִיב
- האפיל, העכיר, פגם (העיב על השמחה)
- הֶעֱלִיל
- האשים בשקר, טפל אשמת שווא
- הֶעְפִּיל
- הגיע במאמץ אל מקום רם, כמו פסגת הר
- הֶעְפִּיל
- הגיע לשלב גבוה יותר בתחרות או בקריירה
- הֶעֱצִים
- חיזק, הגביר, הגדיל
- הֶעֱרָה
- הסיר ממנו את הכיסוי, הפשיט
- הֶעֱרָה
- יצק מכלי לכלי, מזג החוצה את התוכן
- הֶעֱרִים
- רימה בתחבולה; (הערים קשיים) יצר מכשולים
- הֶעְתִּיק
- שינה את מקומו של דבר, לקח אותו למקום אחר
- הֶעְתִּיר
- חילק בשפע עצום, בלי לקמץ (על-)
- הִפְטִיר
- קרא בבית הכנסת פרק מהנביאים אחרי קריאת התורה
- הִפְטִיר
- העיר משהו בקצרה ובדרך אגב
- הֵפִיחַ
- עורר, החדיר (הפיח תקווה, הפיח רוח חיים)
- הָפִיךְ
- שאפשר להחזירו למצבו הקודם
- הֲפַכְפַּךְ
- משנה את דעתו או את מצב רוחו לעתים קרובות, לא יציב
- הִפְלָה
- הבחין לרעה, העדיף אחד על פני אחר
- הִפְלִיג בְּ-
- עשה דבר במידה גדולה מאוד, מעבר לרגיל (בשבחים, בתיאור)
- הִפְלִיל
- הציג כאשם, העמיד בחשד לעבירה
- הִפְצִיר
- לחץ בבקשות חוזרות, שידל בעקשנות (ב-)
- הִפְקִיעַ
- שלל רכוש מידי בעליו מכוח סמכות שבחוק
- הִפְקִיעַ
- ייקר סחורה הרבה מעל שוויה (מחירים)
- הֵפֵר
- עבר על הסכם, חוק או הבטחה
- הֵפֵר
- שיבש וקטע מצב קיים (שקט, שלווה)
- הִפְרִיז
- הגזים, עשה יותר מן הראוי
- הִפְרִיט
- מכר חברה או שירות של המדינה לגורם עסקי (ההפך: הלאים)
- הִפְרִיךְ
- הוכיח שאינו נכון, סתר
- הִפְרִישׁ
- הקציב, הקצה לצד (הפריש כסף); גם: פלט נוזל
- הַפְשָׁטָה
- מעבר מהמוחשי אל הכללי והרעיוני
- הִצְטַדֵּק
- הביא נימוקים להצדקת עצמו, תירץ את מעשיו
- הִצְטַנֵּף
- כיווץ את גופו והתקפל בתוך עצמו
- הִצְמִית
- הכחיד, שם קץ לקיומו
- הִצְנִיעַ
- שם במקום שאינו נראה לעין, שמר שלא ימשוך תשומת לב
- הִצְפִּין
- פנה והתקדם אל הצפון
- הִצְפִּין
- טמן במקום נסתר כדי שלא יימצא
- הִקְדִּיחַ
- שרף תבשיל מרוב חימום
- הִקְהִיל
- אסף ציבור רב למקום אחד
- הִקָּווּת
- הצטברות מים במקום נמוך, כמו שלולית או אגם
- הֵקִיץ
- חדל לישון, פקח את עיניו
- הִקִּישׁ
- הסיק מדבר אחד על דבר אחר, למד בהיקש; גם: דפק
- הִקְנָה
- העניק, העביר (ידע, זכות)
- הִקְנִיט
- התגרה במישהו בדברי לגלוג כדי לעצבנו
- הִקְצָה
- קבע שחלק מסוים ישמש לצורך כלשהו (כסף, זמן, שטח)
- הִקְצִיעַ
- החליק עץ במקצועה, שייף
- הִקְשָׁה
- שאל שאלה קשה, העלה קושיה
- הִרְטִיט
- גרם לרטט, הניע בתנודות מהירות; גם: ריגש
- הִרְכִּין
- השפיל, הוריד (ראש) לכיוון הקרקע
- הֵרַע
- החמיר, גרם נזק (הרע את מצבו)
- הִרְעִים
- עורר את זעמו, הכעיס
- הִרְעִים
- השמיע רעש חזק ומתגלגל כמו בסערה
- הִרְעִיף
- נתן בשפע וביד רחבה (שבחים, אהבה)
- הִרְעִיף
- הוריד טיפות, טפטף נוזל
- הֶרֶף
- קריאה לחדול: עצור! מספיק!
- הִרְפָּה
- שחרר מאחיזתו; גם: הניח לו ולא הוסיף להציק (מ-)
- הִרְתִּיעַ
- הפחיד כדי למנוע פעולה
- הַשָּׂגָה
- הסתייגות, ביקורת (השגות על); גם: הישג
- הִשְׁחִיז
- עשה סכין או להב לחד יותר בשפשוף
- הִשְׂכִּיל
- ידע לפעול בתבונה; רכש השכלה
- הִשְׁכִּין
- גרם שישרור, יצר מצב של (שקט, סדר)
- הִשְׁכִּין
- העניק קורת גג, סידר מקום לגור בו
- הִשְׁמִיט
- הוציא, דילג על, לא כלל
- הִשְׂנִיא
- גרם שישנאו (אותו או דבר אחר)
- הִשְׁעָה
- הרחיק זמנית מתפקיד; דחה, עיכב
- הַשְׁעָיָה
- הרחקה זמנית מתפקיד; דחייה זמנית
- הִשְׁעִין
- סמך, ביסס, תמך (על דבר מה)
- הִשְׁרָה
- הניח דבר במים או בנוזל אחר לזמן ממושך
- הִשְׁתָּאוּת
- תחושת הפתעה והתפעלות ממשהו יוצא דופן
- הִשְׁתַּהָה
- התעכב, שהה זמן רב
- הִשְׁתּוֹקֵק
- חשק בדבר בכל ליבו (ל-)
- הִשְׁתַּיֵּר
- שרד מתוך כמות גדולה יותר, לא אזל
- הִשְׁתַּלְשְׁלוּת
- רצף אירועים המתפתחים זה מזה
- הִשְׁתַּמְּעוּת
- משמעות משתמעת, מסקנה עקיפה
- הִשְׁתַּנֵּק
- נעצרה נשימתו ונתקע קולו, מרוב רגש או מחסימה בגרון
- הִשְׁתַּעְבֵּד
- התמסר כולו לדבר אחד על חשבון כל השאר
- הִשְׁתַּעְבֵּד
- נכנע לשליטת אחר ואיבד את חירותו
- הִשְׁתַּעְבֵּד
- פיתח תלות שקשה להיגמל ממנה (ל-)
- הִשְׁתַּקֵּעַ
- התיישב דרך קבע במקום; גם: שקע כולו (בעיסוק)
- הִשְׂתָּרֵךְ
- נגרר מאחור, פיגר אחרי האחרים
- הִשְׁתָּרֵשׁ
- הכה שורשים, נקלט, נעשה מקובל
- הִתְאוֹנֵן
- הביע מורת רוח, סיפר על מה שמציק לו
- הִתְאַמֵּת
- התברר כנכון
- הִתְבַּדָּה
- התברר כלא נכון (על תחזית, השערה)
- הִתְבַּדְּרוּת
- העברת זמן בהנאה ובצחוק
- הִתְבַּדְּרוּת
- תנועה פרועה לכל עבר במשב אוויר (רעמה, שמלה)
- הִתְבַּסֵּם
- השתכר מעט
- הִתְבַּצֵּר
- הסתגר במקום מוגן; דבק בעמדתו
- הִתְבַּשֵּׂם
- שתה יין עד שנעשה עליז ומטושטש
- הִתְבַּשֵּׂם
- מרח או התיז על עצמו נוזל ריחני
- הִתְבַּשֵּׂר
- נמסרה לו ידיעה חשובה, לרוב משמחת
- הִתְגַּבֵּשׁ
- קיבל צורה מוגדרת, התארגן
- הִתְגּוֹדֵד
- התקבץ עם אחרים לחבורה צפופה
- הִתְגּוֹשֵׁשׁ
- נאבק גופנית עם יריב, נלחם בהיאבקות
- הִתְגַּלְּמוּת
- ביטוי מוחשי ומושלם של רעיון או תכונה
- הִתְגַּנְדֵּר
- התהדר בלבושו ובהופעתו
- הִתְגַּפֵּף
- כרך זרועות סביב אהובו בחיבה, נצמד אליו
- הִתְוַדָּה
- הודה (באשמה, בחטא), גילה סוד
- הִתְוַדַּע
- נפגש לראשונה עם אדם או דבר ולמד עליו (אל-)
- הִתְוָוה
- קבע את הכיוון ואת עיקרי הדרך לפעולה
- הִתְוָוה
- צייר קו או צורה, העלה סימן על משטח
- הִתְחַבֵּט
- התקשה להחליט, שקל שוב ושוב
- הִתְחוֹלֵל
- התרחש (בעוצמה), פרץ
- הִתְחַוֵּר
- נעשה ברור ומובן לגמרי
- הִתְחַלָּה
- עשה עצמו חולה אף שהיה בריא
- הִתְחַנְחֵן
- התנהג בחן מעושה ומופגן
- הִתְחַסֵּד
- התנהג בטוב לב ובחמלה
- הִתְחַסֵּד
- הציג את עצמו כאדם ישר ומוסרי בלי להיות כזה
- הִתְחַפֵּר
- חפר לעצמו מחסה; דבק בעמדתו ולא הסכים לזוז ממנה
- הִתְחַקָּה
- בדק לעומק כדי לגלות את מקורו או סיבתו (אחר)
- הִתְחַקָּה
- הלך בעקבותיו בסתר כדי לדעת מה הוא עושה
- הִתִּיז
- ריסס, השפריץ
- הִתִּיךְ
- חימם מוצק עד שנעשה נוזל (מתכת)
- הִתְיַמֵּר
- הציג עצמו כבעל יכולת או ידע שאין לו
- הִתְיַפֵּחַ
- בכה בכי חנוק ומתמשך
- הִתִּיק
- הוציא דבר ממקומו והרחיק אותו
- הִתִּיר
- פתח קשר או כבל, פירק מה שנקשר
- הִתִּיר
- נתן רשות לעשות דבר
- הִתְכַּתֵּשׁ
- רב והחליף מכות, התקוטט
- הִתְלַהֵם
- דיבר בצעקנות ובבוטות כדי לשלהב את הקהל
- הִתְלַקַּח
- גאה בבת אחת בעוצמה רבה (תשוקה, כעס)
- הִתְלַקַּח
- נתפס באש, עלה בלהבות
- הִתְלַקַּח
- החריף במהירות והתרחב (על סכסוך, ויכוח)
- הִתְמַהְמַהּ
- התעכב, שהה ולא מיהר
- הִתְמוֹגֵג
- חש שמחה ועונג עצומים ממשהו
- הִתְמִיהַּ
- עורר פליאה, הפתיע
- הִתַּמֵּם
- העמיד פנים שאינו מבין או אינו מעורב
- הִתְמַקֵּחַ
- התווכח עם המוכר כדי להוריד את המחיר
- הִתַּמֵּר
- עלה ועמד גבוה מעל סביבתו (עשן, מגדל, עץ)
- הִתְמַרְמֵר
- התלונן במרירות, רטן
- הִתְנַבֵּא
- אמר מראש מה יקרה בעתיד
- הִתְנַגַּח
- התעמת במילים קשות, הטיח טענות
- הִתְנַגַּח
- נלחם ביריבו במכות ראש וקרניים (איל, שור)
- הִתְנוֹדֵד
- איבד שיווי משקל והיטלטל לכאן ולכאן
- הִתְנוֹסֵס
- התנופף או הוצג במקום גבוה ובולט
- הִתְנוֹפֵף
- נע באוויר הלוך ושוב (דגל, וילון)
- הִתְנַכֵּר
- התייחס אל מקורב כאל זר, הפנה לו עורף (ל-)
- הִתְנַעֵר
- התנתק, הסתלק (מאחריות, מדבר)
- הִתְנַצֵּחַ
- ניהל ויכוח עיקש כדי להוכיח שהוא הצודק
- הִתְנַצְּחוּת
- ויכוח עיקש, פולמוס
- הִתְעַבֵּר
- נכנסה להיריון; (בספרות) התרגז
- הִתְעַמֵּר
- נהג באכזריות במי שחלש ממנו, השפיל (ב-)
- הִתְעַנָּה
- צם; סבל ייסורים
- הִתְעַצֵּם
- התחזק, גבר, הלך וגדל
- הִתְעַרְטֵל
- הסיר מעליו את כל לבושו
- הִתְעַרְטֵל
- הסיר את כל לבושו; בהשאלה: גילה מה שבליבו
- הִתְעַשֵּׁת
- התגבר על ההלם ושב לחשוב ולפעול בבהירות
- הִתְפּוֹגֵג
- התפזר ונעלם בהדרגה
- הִתְפִּיל
- סילק את המלח ממים מלוחים עד שנעשו ראויים לשתייה
- הִתְפַּכֵּחַ
- התעשת, השתחרר מאשליה
- הִתְפַּלֵּשׁ
- שכב והתהפך מצד לצד בתוך בוץ, אבק או חול
- הִתְפַּעֵם
- נמלא התרגשות עמוקה מול דבר יוצא דופן
- הִתְפַּקֵּעַ
- נבקע מרוב מלאות, התפוצץ
- הִתְפַּקֵּר
- עזב את הדת והפסיק לקיים מצוות
- הִתְקוֹמֵם
- מרד, התנגד בתוקף
- הִתְקִין
- הכין וסידר כך שיהיה מוכן; גם: הרכיב במקומו
- הִתְקִין
- הנהיג כלל מחייב, קבע הוראה רשמית
- הִתְקַנֵּא
- התמלא צער על כך שלאחר יש מה שאין לו (ב-)
- הִתְרַבְרֵב
- סיפר בקול על מעלותיו והישגיו כדי להרשים
- הִתְרָה
- הודיע מראש שצפוי עונש או סכנה (ב-)
- הִתְרוֹשֵׁשׁ
- נעשה עני, איבד את רכושו
- הִתְרִיס
- יצא בגלוי ובחריפות נגד דבר או אדם
- הִתְרִיעַ
- הזהיר מראש, הזעיק תשומת לב לסכנה
- הִתְרַעֵם
- הביע מורת רוח, רטן בזעף (על-)
- הִתְרַפֵּס
- השפיל את עצמו כדי למצוא חן בעיני מישהו (בפני-)
- הִתְרַצָּה
- אמר כן בסופו של דבר, אחרי שסירב
לתרגל את 297 המילים האלה, עם חזרה חכמה על מה ששוכחים