אנלוגיות בפסיכומטרי: שיטה, סוגי קשרים ודוגמאות

מה בודקות שאלות האנלוגיה

בכל שאלת אנלוגיה מופיע זוג מילים מודגשות, ואחריו ארבעה זוגות. עליכם לבחור את הזוג שהיחס בין המשמעויות של מילותיו הוא הדומה ביותר ליחס שבזוג המודגש. לפי מאל״ו, השאלות האלה בודקות שלושה דברים: אוצר מילים, היכולת לזהות את היחס בין שתי מילים או צירופים, והיכולת להחיל את אותו יחס על זוג אחר. מאל״ו מסביר שחשיבה אנלוגית חיונית בלמידה, כי היא מאפשרת לקשר מושג חדש לידע קיים ולזהות מה משותף ומה שונה בין שני דברים.

בפרק המילולי האנלוגיות מופיעות כקבוצה ומסודרות מהקלה לקשה. המדריך הרשמי מציין שפתרונן דורש זמן קצר יחסית, ולכן הן המקום לחסוך זמן לטובת שאלות ההסקה וקטע הקריאה. מקומן בתוך התחום המילולי מתואר במדריך לחשיבה מילולית.

שני דברים הופכים אנלוגיה לקשה: מילה שאתם לא מכירים, ויחס שקל לנסח באופן כללי מדי. את הראשון פותרים בעיקר באוצר מילים, ואת השני בשיטה. רוב המדריך הזה עוסק בשיטה, כי היא עובדת גם כשאוצר המילים לא מושלם.

השיטה: משפט יחס מדויק

1. הבינו את שתי המילים. שאלו את עצמכם מה כל מילה אומרת, ובאיזו משמעות היא מופיעה כאן. אם למילה יש כמה משמעויות, נסו קודם את השכיחה, וזכרו שאולי תצטרכו לחזור ולבחור אחרת.
2. נסחו משפט שמחבר אותן, לפי הסדר. ״⁦X⁩ הוא חלק מ־⁦Y⁩״, ״⁦X⁩ משמש כדי לעשות ⁦Y⁩״, ״⁦X⁩ הוא מי שאין לו ⁦Y⁩״. השתמשו בשתי המילים עצמן, בסדר שבו הופיעו. משפט טוב נכון מעצם ההגדרה של המילים, לא בזכות מקרה מסוים.
3. הציבו כל תשובה במשפט. החליפו את ⁦X⁩ ו־⁦Y⁩ בזוג שבתשובה, וקראו את המשפט. אם הוא נשמע מוזר או נכון רק לפעמים, התשובה נפסלת. בדקו את כל ארבע התשובות, גם אם הראשונה כבר נראית מתאימה.
4. יותר מתשובה אחת מתאימה? חדדו. הוסיפו למשפט את מה שמבדיל: מטרה, עוצמה, כיוון, האם זה הכרחי. מאל״ו ממליץ על הגדרה מדויקת יותר במצב כזה.
5. אף תשובה לא מתאימה? הרחיבו. אולי המשפט ספציפי מדי, ואולי אחת המילים מופיעה במשמעות אחרת. מאל״ו ממליץ במצב כזה על הגדרה כללית יותר.
6. בדקו את הכיוון. אם לשם הנוחות הפכתם את סדר המילים כשניסחתם את המשפט, הפכו אותו באותו אופן גם בכל אחת מהתשובות.

סוגי הקשרים

אין רשימה רשמית של סוגי יחסים, ומאל״ו לא מגביל את האנלוגיות לרשימה כזו. ובכל זאת, רוב הזוגות נופלים לאחת המשפחות שבטבלה. ההיכרות איתן עוזרת לנסח משפט מהר, אבל אל תסתפקו בשם המשפחה: בתוך כל משפחה יש הבדלים דקים, והשאלות הקשות בנויות בדיוק עליהם.

ההבדלים הדקים בתוך משפחה

קחו את משפחת הכלים. ״מזמרה : גיזום״ (כלי והפעולה שהוא משמש לה), ״משור : עץ״ (כלי והחומר שהוא פועל עליו), ״מברשת : צייר״ (כלי ומי שמשתמש בו) ו״מסרגה : צמר״ (כלי וחומר הגלם) כולם ״כלי ומשהו״, אבל אלה ארבעה יחסים שונים. אותו דבר בחלק ושלם: ״פרק : ספר״ הוא חלוקה מבנית של יצירה, ואילו ״כריכה : ספר״ הוא רכיב פיזי. כשאתם מנסחים משפט, שאלו את עצמכם איזה מין ״משהו״ זה.

גם בדרגה ועוצמה צריך לבדוק שהמילים נמצאות על אותו ציר. ״רוגז : זעם״ הן שתי דרגות של אותו רגש, אבל ״אכזבה : ציפייה״ אינן דרגות: האכזבה באה כשציפייה לא מתממשת. ובחוסר, שימו לב לכיוון ההפוך: ״אדיש : התלהבות״ (מי שאין לו) מול ״נלהב : התלהבות״ (מי שיש לו) הם יחסים מנוגדים, אף שהם נראים כמעט זהים.

המלכודות

מסיחים באנלוגיות לא נבחרים באקראי. רובם בנויים כך שייראו נכונים למי שלא ניסח משפט מדויק. אלה הדפוסים שכדאי לזהות:

• אותו נושא: כשהזוג הנתון עוסק בבצורת, אחת התשובות תעסוק במים או בגשם. דמיון בתוכן אינו דמיון ביחס, ומאל״ו ממליץ במפורש לא להסתמך על דמיון בצורה, בתחום התוכן או בצליל.
• אותה מילה: תשובה שחוזרת על אחת המילים של הזוג הנתון (״סופר : ספר״ כשהזוג הוא ״פרק : ספר״) מושכת את העין, ולרוב היא מסיח.
• כיוון הפוך: ״גלגל : מכונית״ ו״מכונית : גלגל״ מבטאים את אותו קשר בכיוונים הפוכים. אם הזוג הנתון הוא חלק ושלם, תשובה של שלם וחלק שגויה.
• סיבה מול תוצאה: ״עננים : גשם״ ו״גשם : עננים״ הם מקרה פרטי של כיוון הפוך שקשה במיוחד לזהות, כי שני הכיוונים נשמעים טבעיים.
• יחס מקרי: ״עייף : שינה״ נראה כמו ״אדיש : התלהבות״, אבל עייפות לא מוגדרת כחוסר בשינה. העדיפו יחס שנובע מההגדרה של המילים.
• משמעות משנית: כשאף תשובה לא מתאימה, ייתכן שאחת המילים בזוג מופיעה במשמעות פחות שכיחה. ״שטף״ יכול להיות זרם מים, אבל גם רהיטות בדיבור.
• חלק דיבר: פועל מול שם עצם משנה את היחס. ״לגמגם : לדבר״ הוא זוג של פעולות, ובדרך כלל גם התשובה הנכונה תהיה זוג של פעולות.
• שתי תשובות עם אותו יחס: אם שתי תשובות מבטאות בדיוק את אותו יחס, אף אחת מהן לא יכולה להיות התשובה היחידה. זה סימן שהמשפט שלכם כללי מדי, או ששתיהן שגויות.

מה עושים עם מילה שלא מכירים

זה יקרה, במיוחד בשאלות האחרונות בקבוצה. מילה לא מוכרת לא אומרת שהשאלה אבודה. יש ארבע דרכים להתקדם:

1. שורש ומשקל. בעברית המשקל מרמז הרבה על המשמעות. משקל מִקְטָלָה מציין לעיתים קרובות מקום עבודה (מספנה, מכבסה, מטבעה). משקל מַקְטֵל מציין לעיתים קרובות כלי (מזלג, מסרק, מברג). משקל קַטָּל מציין בעלי מקצוע (נגר, ספר, צבע), ומשקל קַטְלָן מציין מי שנוטה לעשות משהו או מתאפיין בו (רקדן, שקרן, פחדן). השורש עצמו מכוון לתחום: מטבעה קשורה למטבע, מספנה לספינה.
2. הקשר מוכר. נסו להיזכר בצירוף שבו שמעתם את המילה. גם תחושה כללית, חיובית או שלילית, לעיתים מספיקה לפסול תשובות.
3. עבודה מהתשובות. אם אינכם מכירים מילה בזוג הנתון, נסחו את היחס בכל אחת מהתשובות. פסלו תשובות שאין בהן יחס הכרחי, וזוגות של תשובות שמבטאות את אותו יחס. לעיתים נשארת תשובה אחת.
4. מילה לא מוכרת בתשובה. אל תבחרו בה רק מפני שהיא מסתורית, ואל תפסלו אותה רק מפני שאתם לא מכירים אותה. בדקו את שלוש האחרות: אם כולן נפסלות בבירור, זו התשובה.

איך מתרגלים אנלוגיות

• אוצר מילים בהקשר: כשאתם לומדים מילה, למדו אותה עם מילה שקשורה אליה ביחס ברור (״אדיש״ עם ״התלהבות״, ״נדן״ עם ״חרב״). כך אתם לומדים גם את המילה וגם את היחסים שבהם היא מופיעה. אפשר להתחיל מרשימות המילים החינמיות וממדריך אוצר המילים.
• ניסוח בכתב: בתרגול, כתבו את משפט היחס לפני שאתם מסתכלים בתשובות. אחרי כמה עשרות שאלות זה הופך לאוטומטי ומהיר.
• ניתוח טעויות: כשטעיתם, שאלו מה היה חסר במשפט שלכם. רוב הטעויות נופלות לכמה דפוסים בודדים: כיוון, יחס כללי מדי, משמעות משנית, מילה לא מוכרת.
• לבנות אנלוגיות בעצמכם: קחו זוג מכל שורה בטבלה וכתבו לו שלושה מסיחים: אחד מאותו נושא, אחד בכיוון הפוך ואחד עם יחס דומה אבל לא זהה. זה מלמד לזהות מסיחים מהצד של מי שכותב אותם.
• זמן: בפרקים מעורבים, מדדו כמה זמן לוקחות לכם האנלוגיות. אם הן לוקחות בממוצע הרבה יותר מחצי דקה לשאלה, כנראה שאתם מתלבטים בלי משפט ברור.

שאלות לתרגול

שבע שאלות מקוריות, מסודרות בערך מהקלה לקשה. לכל אחת: נסחו משפט יחס, הציבו את כל התשובות, ורק אז קראו את ההסבר.