מדריכיםחשיבה כמותית

חשיבה כמותית בפסיכומטרי: הנושאים, הנוסחאות ושיטות פתרון

מה נבחן בחשיבה כמותית בפסיכומטרי: סוגי השאלות, הנושאים, מה יש בדף הנוסחאות, מחשבון, דוגמאות פתורות ושיטות שחוסכות זמן.

בקצרה

  • בבחינה הדו־תחומית (מדצמבר ⁦2⁠0⁠2⁠6⁠)⁩ שני פרקי חשיבה כמותית נכנסים לציון, ולכל פרק ⁦2⁠0⁩ דקות.
  • יש שני סוגי שאלות: ״שאלות ובעיות״ (אלגברה, גאומטריה ובעיות מילוליות) ו״הסקה מתרשים או מטבלה״.
  • הידע הנדרש לא עולה על בגרות במתמטיקה ברמת ⁦3⁩ יחידות. אין טריגונומטריה ואין חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי.
  • בתחילת כל פרק כמותי יש דף נוסחאות, אבל מחשבון אסור להכניס לחדר הבחינה.
  • בציון הכללי בדגש כמותי, החשיבה הכמותית שוקלת פי שלושה מהחשיבה המילולית.
בעמוד הזה
  1. מה בודק תחום החשיבה הכמותית
  2. מבנה הפרקים הכמותיים
  3. דף הנוסחאות: מה יש בו ומה אין
  4. מחשבון: אסור
  5. הנושאים אחד אחד: מושגים, שיטה, מלכודות ודוגמה
  6. שיטות פתרון כלליות
  7. ניהול זמן ב־20 דקות
  8. רשימת בדיקה לפי נושא

מה בודק תחום החשיבה הכמותית

לפי מרכז ארצי לבחינות ולהערכה (מאל״ו), התחום בודק את היכולת להשתמש במספרים ובמושגים מתמטיים כדי לפתור בעיות כמותיות, ואת היכולת לנתח נתונים שמוצגים בתרשימים ובטבלאות. הדגש הוא על הבנת הבעיה, לא על חישוב מהיר. השאלות בנויות כך שהחישובים לא יהיו מוקד הקושי, אבל חישוב כלשהו כמעט תמיד יש.

הידע המתמטי שנדרש אינו עולה על בגרות במתמטיקה ברמת ⁦3⁩ יחידות, ולפי מאל״ו רובו נלמד עד כיתות ט׳–י׳. אלה הנושאים שמאל״ו מונה:

  • חשבון ואלגברה: אחוזים, חזקות ושורשים, תכונות של מספרים, אי־שוויונות, פירוק לגורמים, נוסחאות הכפל המקוצר, פעולות במספרים שלמים ובשברים, יחסים בין ביטויים.
  • בעיות: בעיות דרך (תנועה), בעיות הספק, ממוצעים, קומבינטוריקה והסתברות.
  • גאומטריה: ישרים, משולשים, מרובעים, מצולעים, מעגלים, וגופים: תיבה, גליל, חרוט, מנסרה ופירמידה. גם מערכת צירים.
  • לא נכללים: טריגונומטריה, וחשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי.

למה זה חשוב לכם? כי רוב המועמדים צריכים לחזור על חומר שלמדו בחטיבת הביניים ובתחילת התיכון, לא ללמוד חומר חדש. הקושי האמיתי הוא לזהות מהר מה השאלה מבקשת ובאיזה כלי להשתמש, תחת לחץ זמן.

כל תחום מקבל ציון בסולם ⁦5⁠0⁠–⁠1⁠5⁠0⁩. בציון הכללי ״בדגש כמותי״, הציון הגולמי בחשיבה כמותית שוקל פי שלושה מהמילולית. לפרטים: איך מחושב הציון בפסיכומטרי.

מבנה הפרקים הכמותיים

  • הבחינה הדו־תחומית (מדצמבר ⁦2⁠0⁠2⁠6⁠)⁩ כוללת מטלת כתיבה של ⁦3⁠0⁩ דקות, ואחריה חמישה פרקי ברירה של ⁦2⁠0⁩ דקות כל אחד: שניים בחשיבה מילולית, שניים בחשיבה כמותית ופרק נוסף אחד שלא נכלל בציון.
  • הפרקים לא מופיעים בסדר קבוע, ואי אפשר לדעת איזה פרק הוא הפרק הנוסף. לכן מתייחסים לכל פרק כאילו הוא נספר.
  • בכל שאלה ארבע תשובות, ורק אחת נכונה.
  • מספר השאלות בפרק: בעמוד מבנה הבחינה הדו־תחומית מאל״ו לא מפרסם מספר שאלות לפרק כמותי, ומציין שמספר השאלות והזמן עשויים להשתנות בין גרסאות הבחינה. בבחינה הקודמת היו ⁦2⁠0⁩ שאלות בכל פרק כמותי, וגם חוברת ההסברים של מאל״ו לחשיבה כמותית מציגה פרק של ⁦2⁠0⁩ שאלות ב־⁦2⁠0⁩ דקות. כדאי לבדוק באתר מאל״ו לפני הבחינה.
  • אין ניקוד שלילי: הציון הגולמי בפרקי הברירה הוא מספר התשובות הנכונות. תשובה שגויה לא מורידה נקודות, ולכן לא משאירים אף שאלה ריקה.

המבנה המלא, כולל מטלת הכתיבה, מוסבר במבנה הבחינה הפסיכומטרית ⁦2⁠0⁠2⁠6⁩. כדי להתאמן בקצב של ⁦2⁠0⁩ דקות לפרק אפשר להשתמש בשעון לפסיכומטרי.

שני סוגי השאלות

שאלות ובעיות הן רוב השאלות בתחום. חלקן מנוסחות במונחים מתמטיים (משוואה, ביטוי, צורה גאומטרית), וחלקן בעיות מילוליות שצריך קודם לתרגם לשפה מתמטית. לפי מאל״ו יש גם שאלות שבודקות הבנה של מערכת כללים, למשל פעולה חדשה שמוגדרת בשאלה עצמה.

הסקה מתרשים או מטבלה: מוצג תרשים (דיאגרמת עמודות, גרף, דיאגרמת פיזור) או טבלה עם הסבר קצר, ואחריו כמה שאלות. צריך לקרוא צירים ומקרא, לשלוף נתונים, להשוות ולהסיק.

דף הנוסחאות: מה יש בו ומה אין

בתחילת כל פרק כמותי ניתן ״דף נוסחאות״ עם הוראות, הערות כלליות ונוסחאות, ומותר להיעזר בו לאורך הפרק. מאל״ו כותב במפורש שהיכולת לזכור נוסחאות בעל פה אינה חלק ממה שנבדק, וממליץ להכיר את הדף לפני הבחינה. זה מה שמופיע בדף, לפי חוברת ההסברים של מאל״ו לחשיבה כמותית (שאליה מפנה עמוד הבחינה הדו־תחומית):

מה מופיע בדף הנוסחאות
נושאמה כתוב בדף
אחוזים⁦a⁩ אחוזים מ־⁦x⁩ הם ⁦a⁠ ⁠×⁠ ⁠x⁠ ⁠÷⁠ ⁠1⁠0⁠0⁩
חזקותחזקה שלילית, כפל חזקות עם אותו בסיס, חזקה של חזקה, חזקה בשבר (שורש)
כפל מקוצר⁦(⁠a⁠ ⁠±⁠ ⁠b⁠)⁠²⁩ ו־⁦(⁠a⁠ ⁠+⁠ ⁠b⁠)⁠(⁠a⁠ ⁠−⁠ ⁠b⁠)⁠ ⁠=⁠ ⁠a⁠²⁠ ⁠−⁠ ⁠b⁠²⁩
בעיות דרךמהירות = דרך ÷ זמן
בעיות הספקהספק = כמות עבודה ÷ זמן
עצרת‏⁦n⁠!⁠ ⁠=⁠ ⁠n⁠ ⁠×⁠ ⁠(⁠n⁠ ⁠−⁠ ⁠1⁠)⁠ ⁠×⁠ ⁠…⁠ ⁠×⁠ ⁠2⁠ ⁠×⁠ ⁠1⁩
פרופורציהישרים מקבילים החותכים שתי שוקיים יוצרים קטעים פרופורציוניים
משולששטח, משפט פיתגורס, ובמשולש ⁦3⁠0⁠°⁩־⁦6⁠0⁠°⁩־⁦9⁠0⁠°⁩ הניצב שמול ⁦3⁠0⁠°⁩ שווה לחצי היתר
מרובעיםשטח מלבן, שטח טרפז
מצולעסכום הזוויות הפנימיות, וגודל זווית במצולע משוכלל
מעגלשטח, היקף, שטח גזרה
גופיםתיבה וקובייה (נפח ושטח פנים), גליל (מעטפת, שטח פנים, נפח), נפח חרוט, נפח פירמידה

בדף יש גם הערות כלליות שכדאי להכיר מראש, כי הן מכריעות שאלות: הסרטוטים אינם בהכרח לפי קנה מידה; קו שנראה ישר אפשר להניח שהוא ישר; גודל גאומטרי שניתן (צלע, רדיוס, שטח) הוא חיובי אלא אם נאמר אחרת; ⁦√⁠a⁩ פירושו השורש החיובי; ⁦0⁩ אינו חיובי ואינו שלילי; ⁦0⁩ הוא מספר זוגי; ⁦1⁩ אינו מספר ראשוני.

מה לא מופיע בדף, ושווה לדעת בעל פה

  • צירופים (בחירה בלי חשיבות לסדר) ונוסחת ההסתברות הבסיסית. בדף יש רק עצרת.
  • ממוצע וממוצע משוקלל.
  • משולש ⁦4⁠5⁠°⁩־⁦4⁠5⁠°⁩־⁦9⁠0⁠°⁩ ויחסי הצלעות שלו, ושלשות פיתגוריות נפוצות ⁦(⁠3⁩־⁦4⁩־⁦5⁠,⁠ ⁠5⁩־⁦1⁠2⁩־⁦1⁠3⁠,⁠ ⁠8⁩־⁦1⁠5⁩־⁦1⁠7⁠)⁩.
  • דמיון משולשים: יחס השטחים הוא ריבוע יחס הדמיון.
  • משפטי מעגל: זווית היקפית שנשענת על קוטר היא ישרה, זווית מרכזית כפולה מזווית היקפית שנשענת על אותה קשת, משיק מאונך לרדיוס.
  • מערכת צירים: שיפוע, מרחק בין נקודות, אמצע קטע.
  • סימני התחלקות, המספרים הראשוניים עד ⁦5⁠0⁩ וריבועים עד ⁦1⁠5⁠²⁩.

מחשבון: אסור

לפי עמוד השאלות הנפוצות של מאל״ו, אסור להכניס לחדר הבחינה מכשיר אלקטרוני מכל סוג, ומחשבון נמנה שם במפורש. בחוברת הבחינה יש מקום לטיוטה. כלומר כל החישובים נעשים בראש או על הנייר, ולכן כדאי להתאמן מההתחלה בלי מחשבון.

שלושה הרגלים שחוסכים חישובים ארוכים:

  • לצמצם לפני שמכפילים: ⁦3⁠6⁠ ⁠×⁠ ⁠2⁠5⁠ ⁠÷⁠ ⁠4⁠5⁩ קל יותר כ־⁦(⁠3⁠6⁠ ⁠÷⁠ ⁠9⁠)⁠ ⁠×⁠ ⁠(⁠2⁠5⁠ ⁠÷⁠ ⁠5⁠) =⁠ ⁠4⁠ ⁠×⁠ ⁠5 =⁠ ⁠2⁠0⁩.
  • לעבור בין שבר לאחוז: ⁦3⁠7⁠.⁠5⁠%⁩ הם ⁦3⁠/⁠8⁩, ולכן ⁦3⁠7⁠.⁠5⁠%⁩ מ־⁦6⁠4⁩ הם ⁦2⁠4⁩.
  • להעריך לפני שמחשבים: אם התשובות רחוקות זו מזו, הערכה גסה מספיקה.
שברים ואחוזים שכדאי לזכור
שבראחוזשבראחוז
1/250%1/812.5%
1/3כ־⁦3⁠3⁠.⁠3⁠%⁩3/837.5%
1/425%1/520%
3/475%1/6כ־⁦1⁠6⁠.⁠7⁠%⁩
2/3כ־⁦6⁠6⁠.⁠7⁠%⁩1/9כ־⁦1⁠1⁠.⁠1⁠%⁩

הנושאים אחד אחד: מושגים, שיטה, מלכודות ודוגמה

אחוזים

מה צריך: אחוז ממספר, שינוי באחוזים, ושינויים רצופים. השיטה: הופכים כל שינוי למכפיל. עלייה של ⁦2⁠0⁠%⁩ היא כפל ב־⁦1⁠.⁠2⁩, ירידה של ⁦1⁠5⁠%⁩ היא כפל ב־⁦0⁠.⁠8⁠5⁩. שינויים רצופים מכפילים זה בזה. מלכודת: אחוזים לא מתחברים. עלייה של ⁦2⁠0⁠%⁩ ואחריה ירידה של ⁦2⁠0⁠%⁩ לא מחזירות לנקודת ההתחלה.

דוגמה: שינויים רצופים

מחירו של מוצר עלה ב־⁦2⁠0⁠%⁩, ולאחר מכן ירד ב־⁦2⁠0⁠%⁩. מה מחירו הסופי ביחס למחיר ההתחלתי?

  1. (1)שווה למחיר ההתחלתי
  2. (2)נמוך ממנו ב־⁦4⁠%⁩
  3. (3)נמוך ממנו ב־⁦2⁠%⁩
  4. (4)גבוה ממנו ב־⁦4⁠%⁩
לתשובה ולהסבר

התשובה: (2)

מציבים מחיר התחלתי ⁦1⁠0⁠0⁩.
אחרי עלייה של ⁦2⁠0⁠%⁠:⁠ ⁠1⁠0⁠0⁠ ⁠×⁠ ⁠1⁠.⁠2⁠ ⁠=⁠ ⁠1⁠2⁠0⁩.
אחרי ירידה של ⁦2⁠0⁠%⁠:⁠ ⁠1⁠2⁠0⁠ ⁠×⁠ ⁠0⁠.⁠8⁠ ⁠=⁠ ⁠9⁠6⁩.
המחיר הסופי, ⁦9⁠6⁩, נמוך מ־⁦1⁠0⁠0⁩ ב־⁦4⁠%⁩. בקיצור: ⁦1⁠.⁠2⁠ ⁠×⁠ ⁠0⁠.⁠8⁠ ⁠=⁠ ⁠0⁠.⁠9⁠6⁩.

חזקות ושורשים

מה צריך: כפל וחילוק חזקות עם אותו בסיס, חזקה של חזקה, חזקה שלילית ושורש כחזקה בשבר. השיטה: מביאים הכול לאותו בסיס (למשל ⁦4⁠ ⁠=⁠ ⁠2⁠²⁠,⁠ ⁠8⁠ ⁠=⁠ ⁠2⁠³⁠)⁩. מלכודות: חיבור חזקות אינו כפל שלהן; ⁦(⁠−⁠3⁠)⁠²⁠ ⁠=⁠ ⁠9⁩ אבל ⁦−⁠3⁠²⁠ ⁠=⁠ ⁠−⁠9⁠;⁠ ⁠√⁠(⁠a⁠ ⁠+⁠ ⁠b⁠)⁩ אינו ⁦√⁠a⁠ ⁠+⁠ ⁠√⁠b⁩.

דוגמה: חיבור חזקות

כמה הוא ⁦2⁠¹⁠⁰⁠ ⁠+⁠ ⁠2⁠¹⁠⁰⁩ ?

  1. (1)2²⁰
  2. (2)4¹⁰
  3. (3)2¹¹
  4. (4)4²⁰
לתשובה ולהסבר

התשובה: (3)

מוציאים גורם משותף: ⁦2⁠¹⁠⁰⁠ ⁠+⁠ ⁠2⁠¹⁠⁰⁠ ⁠=⁠ ⁠2⁠ ⁠×⁠ ⁠2⁠¹⁠⁰⁠ ⁠=⁠ ⁠2⁠¹⁠¹⁩.
תשובות ⁦(⁠1⁠)⁩ ו־⁦(⁠2⁠)⁩ שוות שתיהן ל־⁦2⁠²⁠⁰⁩ (כי ⁦4⁠¹⁠⁰⁠ ⁠=⁠ ⁠2⁠²⁠⁰⁠)⁩. זו הטעות של מי שמחבר חזקות כאילו היה מכפיל אותן.

תכונות של מספרים

מה צריך: זוגי ואי־זוגי, ראשוני, מחלקים וכפולות, שארית, מספרים עוקבים. השיטה: כללי זוגיות (אי־זוגי × אי־זוגי = אי־זוגי, זוגי × כל שלם = זוגי) ופירוק לגורמים ראשוניים. מלכודות: ⁦0⁩ זוגי, ⁦1⁩ אינו ראשוני, ⁦2⁩ הוא הראשוני הזוגי היחיד, ו״מספר״ לא תמיד ״מספר שלם״ או ״חיובי״.

דוגמה: זוגיות

⁦n⁩ הוא מספר שלם אי־זוגי. איזה מהביטויים הבאים הוא בהכרח מספר זוגי?

  1. (1)‏⁦n⁠ ⁠+⁠ ⁠2⁩
  2. (2)n²
  3. (3)‏⁦3⁠n⁠ ⁠+⁠ ⁠1⁩
  4. (4)‏⁦2⁠n⁠ ⁠+⁠ ⁠1⁩
לתשובה ולהסבר

התשובה: (3)

אי־זוגי ועוד זוגי נשאר אי־זוגי, לכן ⁦n⁠ ⁠+⁠ ⁠2⁩ אי־זוגי.
אי־זוגי כפול אי־זוגי הוא אי־זוגי, לכן ⁦n⁠²⁩ אי־זוגי.
⁦3⁠n⁩ הוא אי־זוגי, ואי־זוגי ועוד ⁦1⁩ הוא זוגי. לכן ⁦3⁠n⁠ ⁠+⁠ ⁠1⁩ זוגי תמיד.
⁦2⁠n⁩ זוגי, ולכן ⁦2⁠n⁠ ⁠+⁠ ⁠1⁩ אי־זוגי.
בדיקה מהירה: ⁦n⁠ ⁠=⁠ ⁠1⁩ נותן ⁦3⁠,⁠ ⁠1⁠,⁠ ⁠4⁠,⁠ ⁠3⁩. רק ⁦(⁠3⁠)⁩ זוגי.

אי־שוויונות וערך מוחלט

מה צריך: פתרון אי־שוויון, השוואה בין ביטויים, ערך מוחלט כמרחק מ־⁦0⁩. השיטה: פותרים כמו משוואה. המלכודת הגדולה: כפל או חילוק במספר שלילי הופכים את כיוון הסימן. מלכודת נוספת: אם לא נאמר שהמשתנה חיובי, בדקו גם מספרים שליליים, אפס ושברים בין ⁦0⁩ ל־⁦1⁩ (שם ⁦x⁠²⁩ קטן מ־⁦x)⁩.

דוגמה: אי־שוויון עם מקדם שלילי

מהו פתרון אי־השוויון ⁦5⁠ ⁠−⁠ ⁠3⁠x⁠ ⁠>⁠ ⁠1⁠1⁩ ?

  1. (1)‏⁦x⁠ ⁠>⁠ ⁠2⁩
  2. (2)‏⁦x⁠ ⁠<⁠ ⁠2⁩
  3. (3)‏⁦x⁠ ⁠>⁠ ⁠−⁠2⁩
  4. (4)‏⁦x⁠ ⁠<⁠ ⁠−⁠2⁩
לתשובה ולהסבר

התשובה: (4)

מחסירים ⁦5⁩ משני האגפים: ⁦−⁠3⁠x⁠ ⁠>⁠ ⁠6⁩.
מחלקים ב־⁦(⁠−⁠3⁠)⁩, ולכן הופכים את כיוון הסימן: ⁦x⁠ ⁠<⁠ ⁠−⁠2⁩.
בדיקה: ⁦x⁠ ⁠=⁠ ⁠−⁠3⁩ נותן ⁦5⁠ ⁠+⁠ ⁠9⁠ ⁠=⁠ ⁠1⁠4⁩, וזה גדול מ־⁦1⁠1⁩. נכון.

כפל מקוצר ופירוק לגורמים

מה צריך: שלוש הנוסחאות שבדף, בשני הכיוונים. השיטה: כשרואים ⁦a⁠²⁠ ⁠−⁠ ⁠b⁠²⁩ או ביטוי ״כמעט ריבועי״, חושבים על פירוק. כשנתון סכום והשאלה על סכום ריבועים, מעלים בריבוע. מלכודת: ⁦(⁠a⁠ ⁠+⁠ ⁠b⁠)⁠²⁩ אינו ⁦a⁠²⁠ ⁠+⁠ ⁠b⁠²⁩. חסר האיבר ⁦2⁠a⁠b⁩.

דוגמה: העלאה בריבוע

נתון: ⁦x⁠ ⁠+⁠ ⁠1⁠/⁠x⁠ ⁠=⁠ ⁠5⁩. כמה הוא ⁦x⁠²⁠ ⁠+⁠ ⁠1⁠/⁠x⁠²⁩ ?

  1. (1)25
  2. (2)23
  3. (3)27
  4. (4)10
לתשובה ולהסבר

התשובה: (2)

מעלים את שני האגפים בריבוע: ⁦(⁠x⁠ ⁠+⁠ ⁠1⁠/⁠x⁠)⁠²⁠ ⁠=⁠ ⁠2⁠5⁩.
לפי הכפל המקוצר: ⁦x⁠²⁠ ⁠+⁠ ⁠2⁠ ⁠×⁠ ⁠x⁠ ⁠×⁠ ⁠(⁠1⁠/⁠x⁠)⁠ ⁠+⁠ ⁠1⁠/⁠x⁠² =⁠ ⁠2⁠5⁩.
האיבר האמצעי הוא ⁦2⁩, ולכן ⁦x⁠²⁠ ⁠+⁠ ⁠1⁠/⁠x⁠²⁠ ⁠=⁠ ⁠2⁠5⁠ ⁠−⁠ ⁠2⁠ ⁠=⁠ ⁠2⁠3⁩.

פעולות מוגדרות ומערכות כללים

בשאלות כאלה השאלה עצמה מגדירה פעולה או כלל חדש, ואין צורך בשום ידע מוקדם. השיטה: מעתיקים את ההגדרה ומציבים בה בדיוק, צעד אחרי צעד, מהסוגריים הפנימיים החוצה. מלכודת: להחליף את סדר האיברים בפעולה שאינה סימטרית.

דוגמה: פעולה חדשה

לכל שני מספרים ⁦a⁩ ו־⁦b⁩ מוגדרת הפעולה ⁦a⁠★⁠b⁠ ⁠=⁠ ⁠a⁠²⁠ ⁠−⁠ ⁠b⁩. כמה הוא ⁦(⁠2⁠★⁠1⁠)⁠★⁠3⁩ ?

  1. (1)6
  2. (2)0
  3. (3)1
  4. (4)12
לתשובה ולהסבר

התשובה: (1)

מתחילים בסוגריים: ⁦2⁠★⁠1⁠ ⁠=⁠ ⁠2⁠²⁠ ⁠−⁠ ⁠1⁠ ⁠=⁠ ⁠3⁩.
עכשיו ⁦3⁠★⁠3⁠ ⁠=⁠ ⁠3⁠²⁠ ⁠−⁠ ⁠3⁠ ⁠=⁠ ⁠9⁠ ⁠−⁠ ⁠3⁠ ⁠=⁠ ⁠6⁩.

ממוצעים

מה צריך: ממוצע, ממוצע משוקלל, השפעה של הוספה או הוצאה של איבר. השיטה: כמעט תמיד עובדים עם הסכום: סכום = ממוצע × מספר האיברים. מלכודת: ממוצע של שתי קבוצות בגדלים שונים אינו הממוצע של שני הממוצעים. עוד על כך בבעיות מילוליות.

דוגמה: הוצאת איבר

הממוצע של ⁦5⁩ מספרים הוא ⁦1⁠2⁩. הוציאו אחד מהם, והממוצע של ⁦4⁩ הנותרים הוא ⁦1⁠0⁩. מהו המספר שהוצא?

  1. (1)2
  2. (2)11
  3. (3)20
  4. (4)22
לתשובה ולהסבר

התשובה: (3)

סכום ⁦5⁩ המספרים: ⁦5⁠ ⁠×⁠ ⁠1⁠2⁠ ⁠=⁠ ⁠6⁠0⁩.
סכום ⁦4⁩ הנותרים: ⁦4⁠ ⁠×⁠ ⁠1⁠0⁠ ⁠=⁠ ⁠4⁠0⁩.
המספר שהוצא: ⁦6⁠0⁠ ⁠−⁠ ⁠4⁠0⁠ ⁠=⁠ ⁠2⁠0⁩.

קומבינטוריקה והסתברות

מה צריך: עיקרון הכפל, סידורים (עצרת), בחירה עם ובלי חשיבות לסדר, הסתברות כיחס בין מקרים רצויים לכל המקרים, אירועים בלתי תלויים, ומשלים. השיטה: כשהמספרים קטנים, לפעמים הכי מהיר פשוט למנות את כל האפשרויות בטבלה. מלכודת: לספור פעמיים אותו צירוף, או לשכוח שהסדר חשוב (או לא חשוב).

דוגמה: שתי קוביות

מטילים שתי קוביות הוגנות. מה ההסתברות שסכום התוצאות יהיה ⁦8⁩?

  1. (1)1/6
  2. (2)5/36
  3. (3)1/9
  4. (4)7/36
לתשובה ולהסבר

התשובה: (2)

יש ⁦6⁠ ⁠×⁠ ⁠6⁠ ⁠=⁠ ⁠3⁠6⁩ תוצאות אפשריות, כולן שוות הסתברות.
הזוגות שסכומם ⁦8⁠:⁠ ⁠(⁠2⁠,⁠6⁠)⁠, (⁠3⁠,⁠5⁠)⁠, (⁠4⁠,⁠4⁠)⁠, (⁠5⁠,⁠3⁠)⁠, (⁠6⁠,⁠2⁠)⁩. כלומר ⁦5⁩ זוגות.
ההסתברות: ⁦5⁠/⁠3⁠6⁩. שימו לב ש־⁦(⁠2⁠,⁠6⁠)⁩ ו־⁦(⁠6⁠,⁠2⁠)⁩ הן שתי תוצאות שונות.

מערכת צירים

מה צריך: קריאת נקודות, שיפוע של ישר, משוואת ישר ⁦y⁠ ⁠=⁠ ⁠m⁠x⁠ ⁠+⁠ ⁠b⁩, מרחק בין נקודות ואמצע קטע. השיטה: שיפוע = הפרש ה־⁦y⁩ חלקי הפרש ה־⁦x⁩. מלכודות: להחליף בין ⁦x⁩ ל־⁦y⁩, ולשכוח שנקודת החיתוך עם ציר ⁦y⁩ היא הנקודה שבה ⁦x⁠ ⁠=⁠ ⁠0⁩.

דוגמה: ישר דרך שתי נקודות

ישר עובר דרך הנקודות ⁦(⁠1⁠,⁠ ⁠2⁠)⁩ ו־⁦(⁠4⁠,⁠ ⁠1⁠1⁠)⁩. באיזו נקודה הוא חותך את ציר ⁦y⁩?

  1. (1)(0, 2)
  2. (2)‏⁦(⁠0⁠,⁠ ⁠−⁠1⁠)⁩
  3. (3)(0, 1)
  4. (4)‏⁦(⁠0⁠,⁠ ⁠−⁠3⁠)⁩
לתשובה ולהסבר

התשובה: (2)

השיפוע: ⁦(⁠1⁠1⁠ ⁠−⁠ ⁠2⁠)⁠ ⁠÷⁠ ⁠(⁠4⁠ ⁠−⁠ ⁠1⁠) =⁠ ⁠9⁠ ⁠÷⁠ ⁠3 =⁠ ⁠3⁩.
מהנקודה ⁦(⁠1⁠,⁠ ⁠2⁠)⁩ זזים יחידה אחת שמאלה, אל ⁦x⁠ ⁠=⁠ ⁠0⁩, ולכן ⁦y⁩ יורד ב־⁦3⁠:⁠ ⁠2⁠ ⁠−⁠ ⁠3⁠ ⁠=⁠ ⁠−⁠1⁩.
נקודת החיתוך: ⁦(⁠0⁠,⁠ ⁠−⁠1⁠)⁩. בדיקה: ⁦y⁠ ⁠=⁠ ⁠3⁠x⁠ ⁠−⁠ ⁠1⁩ נותן ב־⁦x⁠ ⁠=⁠ ⁠4⁩ את ⁦y⁠ ⁠=⁠ ⁠1⁠1⁩.

גאומטריה

זוויות, משולשים (כולל פיתגורס ומשולשים מיוחדים), דמיון, מרובעים, מעגלים וגופים. זה הנושא שבו ידע מוקדם עוזר הכי הרבה, וגם הנושא שבו הסרטוט הכי מטעה. יש לו מדריך נפרד עם טבלאות נוסחאות ושמונה דוגמאות: גאומטריה לפסיכומטרי.

בעיות מילוליות

תנועה, הספק, אחוזים ורווח, תערובות, יחסים, גילאים, קומבינטוריקה וממוצעים. השלב הקשה הוא התרגום מעברית למשוואה. לכל משפחה יש תבנית קבועה, והן מפורטות בבעיות מילוליות בפסיכומטרי.

הסקה מתרשים או מטבלה

מה צריך: לקרוא כותרת, צירים, יחידות ומקרא לפני שקוראים את השאלה; להבחין בין ערך מוחלט לשינוי, ובין שינוי לשינוי באחוזים. השיטה: לשלוף רק את הנתונים שהשאלה צריכה, ולהעריך כשהתשובות רחוקות זו מזו. מלכודות: ציר שלא מתחיל באפס (מגדיל הבדלים לעין), יחידות כמו ״באלפים״, ושאלה על אחוז שינוי כשהעין רואה הפרש.

דוגמה: טבלה

בטבלה מספר המנויים החדשים בחדר כושר בארבעה חודשים: ינואר ⁦1⁠2⁠0⁩, פברואר ⁦1⁠5⁠0⁩, מרץ ⁦1⁠3⁠5⁩, אפריל ⁦1⁠8⁠0⁩.
באיזה חודש הייתה העלייה הגדולה ביותר באחוזים לעומת החודש הקודם?

  1. (1)פברואר
  2. (2)מרץ
  3. (3)אפריל
  4. (4)בפברואר ובאפריל העלייה באחוזים שווה
לתשובה ולהסבר

התשובה: (3)

פברואר: עלייה של ⁦3⁠0⁩ מתוך ⁦1⁠2⁠0⁩, כלומר ⁦2⁠5⁠%⁩.
מרץ: ירידה של ⁦1⁠5⁩, כלומר אין עלייה.
אפריל: עלייה של ⁦4⁠5⁩ מתוך ⁦1⁠3⁠5⁩, כלומר שליש, כ־⁦3⁠3⁠.⁠3⁠%⁩.
העלייה הגדולה ביותר באחוזים היא באפריל. שימו לב שגם ההפרש עצמו הגדול ביותר באפריל, אבל זה לא תמיד כך: עלייה באחוזים מחושבת ביחס לבסיס.

שיטות פתרון כלליות

הצבת מספרים

כשהשאלה כללית (״לכל ⁦n⁩״, ״בהכרח״, תשובות שהן ביטויים עם משתנים), מציבים מספר פשוט שעומד בתנאי השאלה ובודקים כל תשובה. אם נשארה יותר מתשובה אחת, מציבים מספר נוסף. הימנעו מ־⁦0⁩ ו־⁦1⁩ בהצבה הראשונה, כי הם נותנים הרבה ״התאמות״ מקריות, ואל תשכחו לבדוק גם שליליים כשהשאלה מאפשרת אותם.

דוגמה: הצבה

⁦x⁩ הוא מספר שלם חיובי. איזה מהביטויים הבאים מתחלק תמיד ב־⁦6⁩?

  1. (1)‏⁦2⁠x⁠ ⁠+⁠ ⁠2⁩
  2. (2)‏⁦x⁠³⁠ ⁠−⁠ ⁠x⁩
  3. (3)‏⁦3⁠x⁠ ⁠+⁠ ⁠3⁩
  4. (4)‏⁦x⁠²⁠ ⁠+⁠ ⁠4⁩
לתשובה ולהסבר

התשובה: (2)

מציבים ⁦x⁠ ⁠=⁠ ⁠2⁩: מקבלים ⁦6⁠,⁠ ⁠6⁠,⁠ ⁠9⁠,⁠ ⁠8⁩. נשארו ⁦(⁠1⁠)⁩ ו־⁦(⁠2⁠)⁩.
מציבים ⁦x⁠ ⁠=⁠ ⁠3⁠:⁠ ⁠(⁠1⁠)⁩ נותן ⁦8⁩, לא מתחלק ב־⁦6⁠.⁠ ⁠(⁠2⁠)⁩ נותן ⁦2⁠4⁩, מתחלק.
ולמה זה תמיד נכון? ⁦x⁠³⁠ ⁠−⁠ ⁠x =⁠ ⁠(⁠x⁠ ⁠−⁠ ⁠1⁠)⁠ ⁠×⁠ ⁠x⁠ ⁠×⁠ ⁠(⁠x⁠ ⁠+⁠ ⁠1⁠)⁩, מכפלה של שלושה מספרים עוקבים. ביניהם תמיד יש זוגי ותמיד יש כפולה של ⁦3⁩.

עבודה מהתשובות

כשהתשובות הן מספרים והשאלה מתארת תנאי, אפשר להציב את התשובות בשאלה. מתחילים מתשובה אמצעית: אם היא גדולה מדי, יודעים לאיזה כיוון להמשיך, וכך לרוב מגיעים לתשובה תוך שתי בדיקות.

דוגמה: מהתשובות

סכומם של שלושה מספרים זוגיים עוקבים הוא ⁦7⁠8⁩. מהו הגדול מביניהם?

  1. (1)24
  2. (2)26
  3. (3)28
  4. (4)30
לתשובה ולהסבר

התשובה: (3)

מנסים את ⁦(⁠2⁠)⁩: אם הגדול הוא ⁦2⁠6⁩, המספרים הם ⁦2⁠2⁠,⁠ ⁠2⁠4⁠,⁠ ⁠2⁠6⁩ וסכומם ⁦7⁠2⁩. קטן מדי.
מנסים את ⁦(3):⁩ ⁦2⁠4⁠ ⁠+⁠ ⁠2⁠6⁠ ⁠+⁠ ⁠2⁠8⁠ ⁠=⁠ ⁠7⁠8⁩. מתאים.
בדרך האלגברית: הממוצע של שלושת המספרים הוא ⁦7⁠8⁠ ⁠÷⁠ ⁠3⁠ ⁠=⁠ ⁠2⁠6⁩, וזה המספר האמצעי. הגדול הוא ⁦2⁠8⁩.

הערכה

כשהתשובות רחוקות זו מזו, אין צורך בחישוב מדויק. עגלו ⁦(⁠π⁠ ⁠≈⁠ ⁠3⁠.⁠1⁠4⁠,⁠ ⁠√⁠2⁠ ⁠≈⁠ ⁠1⁠.⁠4⁠1⁠,⁠ ⁠√⁠3⁠ ⁠≈⁠ ⁠1⁠.⁠7⁠3⁠)⁩, ובדקו לאיזו תשובה התוצאה קרובה. הערכה גם תופסת טעויות: אם חישבתם שטח של חלק מצורה וקיבלתם יותר מהשטח של הצורה כולה, משהו השתבש.

יחידות

דקות מול שעות, סנטימטרים מול מטרים, ״באלפים״ בטבלה. לפני שמסמנים תשובה, בדקו שהיא ביחידות שהשאלה ביקשה. ⁦2⁠0⁩ דקות הן ⁦1⁠/⁠3⁩ שעה, לא ⁦0⁠.⁠2⁩ שעה.

פסילה

גם כשאי אפשר לפתור עד הסוף, אפשר בדרך כלל לפסול תשובות: תשובה שלילית לאורך, הסתברות גדולה מ־⁦1⁩, תוצאה אי־זוגית כשהיא חייבת להיות זוגית. כל תשובה שנפסלת משפרת את הסיכוי בניחוש.

ניהול זמן ב־⁦2⁠0⁩ דקות

אם בפרק ⁦2⁠0⁩ שאלות, כמו בבחינה הקודמת, יוצא בממוצע כדקה לשאלה. אבל הזמן לא מתחלק שווה: השאלות הראשונות בכל סוג קצרות, והאחרונות דורשות יותר.

  • מעבר ראשון מהיר: פותרים את מה שברור, ומסמנים שאלות שתוקעות אתכם יותר מדקה וחצי בערך. חוזרים אליהן בסוף.
  • לא נתקעים בסוף רצף: אחרי השאלות הקשות של סוג אחד מגיעות השאלות הקלות של הסוג הבא.
  • תשובה לכל שאלה: אין ניקוד שלילי. לפני שהזמן נגמר, סמנו משהו בכל שאלה שנשארה ריקה, אחרי שפסלתם מה שאפשר.
  • כותבים בטיוטה בסדר: חישוב מסודר בחוברת חוסך טעויות וחוסך זמן כשחוזרים לשאלה.
  • מתרגלים עם שעון: קצב נבנה רק בתרגול בזמן אמת. סימולציות מלאות מלמדות לשמור על הקצב גם בפרק החמישי.

רשימת בדיקה לפי נושא

עברו על הטבלה וסמנו כל נושא שעוד לא יושב לכם. נושא שאתם לא בטוחים בו הוא נושא לתרגול השבוע.

נושאי החשיבה הכמותית
נושאבדקו שאתם יודעיםבדף הנוסחאות?
אחוזיםמכפילים, שינויים רצופים, אחוז מתוך מהבסיסי בלבד
חזקות ושורשיםכל חוקי החזקות, שורש כחזקה, השוואת חזקותכן
תכונות מספריםזוגיות, ראשוניים, מחלקים, שארית, עוקביםהערות בלבד
אי־שוויונותהיפוך סימן, ערך מוחלט, שברים בין ⁦0⁩ ל־⁦1⁩לא
כפל מקוצר ופירוקשלוש הנוסחאות בשני הכיווניםכן
פעולות מוגדרותהצבה מדויקת לפי ההגדרהלא נדרש
ממוצעיםעבודה עם סכום, ממוצע משוקלללא
קומבינטוריקהעיקרון הכפל, סידורים, צירופיםעצרת בלבד
הסתברותמקרים רצויים חלקי כל המקרים, משלים, אירועים בלתי תלוייםלא
תנועה והספקדרך = מהירות × זמן, חיבור הספקיםכן
מערכת ציריםשיפוע, משוואת ישר, מרחק, אמצע קטעלא
גאומטריהזוויות, משולשים, דמיון, מעגל, גופיםרוב הנוסחאות
תרשימים וטבלאותקריאת צירים ויחידות, שינוי מול שינוי באחוזיםלא נדרש

אם אתם מתכוננים לבד, המדריך להכנה עצמית עוזר לפרוס את הנושאים על פני השבועות שנשארו.

שאלות נפוצות

האם מותר להשתמש במחשבון בפסיכומטרי?
לא. לפי מאל״ו אסור להכניס לחדר הבחינה מכשיר אלקטרוני מכל סוג, כולל מחשבון. בחוברת הבחינה יש מקום לטיוטה.
האם צריך לשנן נוסחאות?
רוב הנוסחאות מופיעות בדף הנוסחאות בתחילת כל פרק כמותי. ובכל זאת כדאי לדעת אותן בעל פה כדי לחסוך זמן, וללמוד את מה שלא מופיע בדף: צירופים, הסתברות, ממוצע, דמיון משולשים, משפטי מעגל ומערכת צירים.
כמה שאלות יש בפרק חשיבה כמותית?
בעמוד מבנה הבחינה הדו־תחומית מאל״ו לא מפרסם מספר שאלות לפרק, ומציין שהמספר עשוי להשתנות בין גרסאות. בבחינה הקודמת היו ⁦2⁠0⁩ שאלות בכל פרק כמותי, ולכל פרק ⁦2⁠0⁩ דקות.
האם תשובה שגויה מורידה נקודות?
לא. הציון הגולמי הוא מספר התשובות הנכונות, ולכן כדאי לסמן תשובה בכל שאלה.
איזו רמת מתמטיקה צריך?
לפי מאל״ו הידע הנדרש לא עולה על בגרות ⁦3⁩ יחידות, ורובו נלמד עד כיתות ט׳–י׳. אין טריגונומטריה ואין חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי.
אפשר לסמוך על הסרטוטים?
לא לגמרי. הסרטוטים אינם בהכרח לפי קנה מידה, ולכן לא מסיקים מהם אורכים או זוויות. מה שכן מותר: להניח שקו שנראה ישר הוא ישר.

מקורות

המדריך הבאגאומטריה לפסיכומטרי: נוסחאות, משפטים ודוגמאות

רוצים לתרגל? ב־Summit 800 יש מבחן מיון, תוכנית עד יום הבחינה ו־3,057 שאלות עם הסבר. לנסות בחינם